פרק שביעי פרדה

א הכינוי " הזקן" הודבק לבן גוריון עוד בטרם מלאו לו חמישים . בשבתו בבית קפה , בעת שכיהן כיושב ראש הסוכנות , הצביעה לעברו ילדה קטנה ושאלה את הוריה בקול רם : " מי האיש הזקן הזה " ? אגדה שכוחה גדול מכל עובדה מספרת כי מאז פשט הכינוי בין כל מכריו עד שהיה לסימן ההיכר שלו . בן גוריון חש בנוח עם התואר שהוצמד לו : הוא היה " הזקן" במובנו התנ"כי של המושג , זקן השבט , החכם , בעל הסמכות . אך עתה לא רק הדר היה בכינוי המפורסם אלא גם מצוקה ביולוגית . גילו המתקדם הטריד אותו , אך תאוות החיים נותרה כשהיתה . " הייתי חוזר עכשיו לגיל 20 ומתחיל הכל מחדש , " אמר לרננה . זו לא היתה רק שאיפה ערטילאית , ביטוי טבעי לחיוניות שפיעמה בו . גם בעניין זה היה לו חזון . בשנים האחרונות שקע בקריאת מחקרים שהוכיחו לו כי אפשר להיאבק בנזקי הזקנה על ידי החלפת רקמות פגומות או תאים שהתבלו . הנושא הסעיר את דמיונו ולא אחת שיתף את רופאו במחשבותיו . הוא הסביר , במעין התנצלות , כי חשובה לו איכות החיים ולאו דווקא הימשכותם . לעתים אף ציין כי גם צ'רצ'יל ואדנאואר התעניינו בנושא , כאילו נאחז בהם להקניית לגיטימיות לתקוותו . השאיפה לגבור על מ...  To the book