פרק חמישי גאולת נצח

א באוקטובר 1971 עמד בן גוריון לציין את יום הולדתו ה . 85 לאחר שנסוג מהתרסותיו הפומביות נגד הנהגת המדינה , ביקשה הממשלה לפצותו על שנותיו האחרונות , להשיב מעט מהתודה ומההערכה שגם יריביו הפוליטיים חשו כלפיו . ועדה מיוחדת שמינתה הממשלה הופקדה על ארגון אירועי יום הולדתו , שאמורים היו להתפרס על פני השנה כולה . באופן חריג , ובניגוד לנטייתו להקל ראש בטקסי כבוד , לא הדף את ההצעות לציין את " שנת בן גוריון . " מאז פרש מהכנסת לא חדל להזכיר כי אביו נפטר כשהיה בן , 87 והזמן , ידע , אינו יודע להמתין בסבלנות . מי יוכל לומר כמה ימי הולדת עוד נכונו לו ? חודשים אחדים לפני יום הולדתו , בשלהי יוני , 1971 חדל לכתוב ביומנו . הדבר האחרון שכתב בו היה טכני : תזכורת שעליו לאתר מאמרים מסוימים שכתב בשלהי שנות השלושים . אמנם יכול עדיין למלא את היומן בעוד הרהורים , רגשות ורטרוספקטיבות , אולם לא היה לו חפץ בכך . כל חייו שימש לו יומנו כשותף סוד , מוקד לעבד בו את ליבת עשייתו . כמדומה שלאחר שהבין כי לא ישלים את מפעל חייו האחרון , זיכרונותיו , חתם את פרק ההגשמה בחייו , ועמו סיים גם יומנו את חלקו . מהיומן לא נפרד בהודעה ...  To the book