פרק שני בכל האמצעים

א זמן קצר לאחר שמרכז מפא"י דחה ביוני 1965 את בקשת בן גוריון לשוב לראשות המפלגה , כינס הצעיר והאקטיבי שבנאמני בן גוריון במפא"י , שמעון פרס , את קבוצת תומכיו במפלגה . הוא הודיע כי הדרך הנכונה להיאבק באשכול היא מתוך המפלגה , והמדברים על פרישה ממפא"י שוגים פוליטית . בן גוריון לא הוזמן לפגישה שכינס פרס למענו . פולה , שחשדה גם בנאמניו של בעלה , האיצה בו לצאת מביתו ולהתערב בישיבה . " הזקן" נכנס לחדר הישיבות שהתכנסו בו תומכיו בעיצומו של נאומו הלוהט של פרס . בלי היסוס קטע את דבריו והכריז בטון נחרץ , טעון וכעוס כי בכוונתו לפרוש ולהקים מפלגה חלופית . פני פרס הלבינו . אולם הוא מיהר להתעשת , הדגיש כי הצעתו בכל מקרה לא עמדה להצבעה וירד מן הדוכן . בן גוריון ידע כי פרס , וכמוהו דיין ומרבית נאמניו למעשה , אינם חפצים בפילוג . אך גם בגיל 79 לא היסס להעמידם בפני עובדה מוגמרת . לא במקרה התיר לעצמו בן גוריון להתפרץ לדברי פרס ולסתור אותם . הוא היטיב לדעת שפרס לא יעז להמרות את רצונו . ואכן , אף שהתנגד להקמת מפלגה חדשה , כבר בתום הישיבה ניסח פרס הודעה לעיתונות על הקמתה . השם שבחר " הזקן" למפלגתו , רפ"י , רשימת...  To the book