|
|
אנו חשים שאנו מתחזים . אנו מסתירים את רגשותינו מתוך הנחה שאין בעולם עוד מישהו נוירוטי ומלא פגמים כמונו . דיאן אקרמן מאז המאה התשע עשרה ושלטונה של המלכה ויקטוריה חלו בעולם תמורות רבות וחלה התקדמות מסוימת . מהפכות , כמו גלי צונמי , יצרו סדר עולמי חדש , לא רק פוליטי אלא גם במנהגי היומיום – בסגנון הלבוש והדיבור , בגישה למין ולאמנות וכדומה . במאה או במאתיים השנים האחרונות חל , בקווים כלליים , מעבר מהצטנעות מופרזת לפתיחות , ויהיו שיטענו – לפתיחות מופרזת . אבל בבחינה מעמיקה יותר ניתן להיווכח שחלק ניכר מהשינוי הזה משמעותי רק למראית עין . אנחנו מתגאים בכך שנעשינו מרוסנים פחות ובעלי עכבות מעטות יותר מאבותינו , אבל הקדמה היא במקרה הטוב רק קרום חיצוני דקיק . אמנם למדנו לחשוף את הגוף , אבל הלב נשאר קבור במעמקים ; שיחה על סקס קשוח מותרת , אבל שיחה על אהבה ענוגה נותרה בגדר טאבו ; רחובות ניו יורק לוהטים בקיץ מבשר חשוף , אבל את נפשנו אנחנו חושפים רק בין קירות חדרו של הפסיכולוג . הפכנו – או המשכנו להיות – צנועים מבחינה רגשית . באנגליה ובניו אינגלנד של המאה התשע עשרה וגם במקומות נוספים , סימן ההיכר של לי...
To the book |
|
|