|
|
המלחמה פורצת דוד שאלתיאל , מפקד שירות הידיעות של ה"הגנה , " כתב במוצאי 29 בנובמבר : " איש מאתנו אינו יודע מה עלול לקרות מחר , ואפילו היום " . היישוב צפה מלחמה זה כמה חודשים , אך לא היה לנגד עיניו מועד מוגדר לפריצתה . בש"י שררה הנחה , שמדינות ערב מפולגות וערביי ארץ ישראל אינם מוכנים ; הם לא יאסרו מלחמה בשל התקבלות החלטת החלוקה . הלילה שבין 29 30–ל בנובמבר עבר על היישובים היהודיים בשמחה ובריקודים . רבים נצמדו אל מכשירי הרדיו והאזינו לשידור החי של הצבעת העצרת . כאשר נודע כי יותר משני שלישים של המשלחות הצביעו בעד הצעת החלוקה , פרצה מן הגרונות תרועת גיל קיבוצית : הקהילה הבינלאומית אישרה הקמת מדינה יהודית ! צעירים נהרו לרחובות ורקדו וחגגו סביב מדורות עד עלות השחר . גולדה מאירסון ( מאיר , ( ממלאת מקום ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ( משה שרתוק היה אז בניו יורק ) נשאה דברים ממרפסת הקומה השנייה של מתחם המוסדות הלאומיים אל הירושלמים הרבים שנקהלו שם : " אלפיים שנה שאפנו לגאולה . עבדנו , חרדנו , וציפינו לרגע הגדול הזה ... תמיד האמנתי שרגע זה יגיע , וכאשר הגיע הרגע – הוא כל כך גדול ונפלא עד ...
To the book |
|
|