הקדמה

הקדמה כרך זה , השישי במניין כרכי האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ-ישראל , עוסק בבני מחלקת העופות . ציפורים עוררו את תשומת לבו של האדם מאז ומקדם ועד לימינו , ואין פלא : הן מזדמנות לעתים קרובות במחיצתו הקרובה : על חוטי חשמל וטלפון , על צמחי הגן ואף בביתו-מבצרו - על אנטנה מזדקרת , בעליית הגג , על אדן החלון , במרפסת , ולעתים אף בתוך הדירה . אדם החי בעיר , ולו גם סואנת ביותר , יכול אפוא לראות ציפורים מדי יום ביומו , גם אם אינו מחפשן במיוחד ; על אחת כמה וכמה כך הוא בפרבר ובכפר . יתר על כן , רוב הציפורים פעילות בשעות היום , בשעות פעילותו של האדם , ונראות היטב לעין . אם נוסיף לאלה את כושר מעופן הקליל והחופשי של הציפורים - מעוף המעורר את הדמיון ומגרה שאיפות כמוסות - וכן את צבעיהן היפים ואת שירתן הערבה , נבין גם את חיבתו של האדם אל הציפורים . לא בכדי איפוא "דרור" הוא שם נרדף לחופש ולחירות וגם שם של ציפור , המושג "ציפור דרור " הפך לסמל לאדם חופשי ומשוחרר מכל עול , ו " ציפור הנפש " היא היקר מכל . החיבה לציפורים חרגה זה מכבר מגידולן בכלוב אל מקומות חיותן , והיא מתמקדת יותר ויותר בהכרת אורחות חייהן בט...  To the book