בשעה שנולדו וגדלו האידיאליזם והליבראליזם' קם ועצם גם הרוניאנטיציזם . ולרוב בלבות אותם האנשים עצמם 1 וזימון זה שנזדמנו כאחד יסודו לא במקרה , אלא בזיקת פנים , ואם תמצא לומר : בריבוי של זיקות . ומן הראוי להבהירה ולהגדירה , ולא להסיח ממנה את הדעת . לשם כך עלינו לשנן קודם כל אבחנה אחת , שמזלזלים בה כמעט תמיד הסופרים העוסקים ברומאנטיציזם ורושמים את תולדותיו ( ומספרם רב מאוד בזמנים האחרונים , וגם כעת : ( והוא שגרם להם שיהיו מטילים אבק גינוי על גילויי רות חשובים חיוביים , ומפיצים אור יקרית על גילויים אחרים בעלי ערד שלילי , ונמ צאים מעלים לפנינו היסטוריה רבת םתירות ומעורבבת של כלל אותה תנועה . מתכוון אני כלפי האבחנה שבין רומאנטיציזם מבחינת העיון והרעיון , לבין רומאנ טיציזם כהרגשה , כדרך המעשה והמוסד . אומר אדם לא להסתפק בשטח העליון ובנראה לעיין בלבד' עליו לעמוד על שני סוגים אלה של רומאנטיקה , השונים זה מזה עד כדי ניגוד גמור . הרומאנטיציזם העיוני והרעיוני מתגלה בחינת מרד , פולמוס וביקורת נגד האקא דמיזם הספרותי והשכלתנות הפילוסופית , שהיו רווחים בתקופת ההשכלה . הוא שעורר את חוש השירה האמיתית ו...
To the book