פרק שני האמונות הדתיות המתנגדות לדת החירות

כנגד דת זו של התקופה החדשה עמדו הדתות היריבות והאויבות שלה , שאף על פי שבמקצתן נוצחו על ידיה במפורש ובמקצתן בחשאי , עוד היו להן מאמינים , קלטו גרים וגנזו בתוכן ערכים היסטוריים ניכרים וחשובים , המכוונים כנגד מערכי לב רוחניים מסוימים' המופיעים תדיר וחוזרים חלילה . בראשן עמד , ואף ראוי היה שיעמוד , הקתוליציזם מיסוד הכנסייה של רומא , בחינת שלילתו הישרה והעקבית ביותר של האידיאל הליבראלי . אף הוא ראה והרגיש והכיר את עצמו בבחינה זו , בחינת שלילה , והתייצב דרוך למלחמה כנגדו מראשית הםתמנותו של אידיאל זה . הוא קם עליו ועדיין הוא חוזר וקם עליו בנזיפות , תוכחות בסילאבים , באנציקליקות , בדרשות ובאגרות הרועים של האפיפיור ושאר הכמרים שלו , ואף נוהג הוא לגביו כל הימים בחיי המעשה , פרט למקרים חולפים ומטעמים טכסיסיים . הרי שמבחינה זו אפשר לראות את הקתוליציזם כאב טיפוס , או כאב צורה לכל שאר ההתנגדויות . בשנאתו שאינה יודעת סליחה ובקנאותו מתבלט והולך טיבו הדתי של מתנגדו . לעומת הדעה , שתכלית החיים גנוזה בחיים עצמם וחובת האדם בעולמו היא הגברת חיים אלה והעלאתם , והאמצעים הכשרים לכך הם היזמה החפשית וכוח ההמ...  To the book