פרק עשרים ואחד: התפתחויות מאוחרות של ההגדה

lDD ^ t ^ D ישיכו ' ת בב ? ו הםפויםמות כשנת 1040 נק ? ם הטרכז האחיו ' של ד 1 יהדוח במושבותיהם הקרומים של ישראל ; אותה שעה כבר קטו חכמים באפריקה , איטליה , ספרר וצרפת , שכבודם וחוג פעולתם עלו הרבה על ככורם ופעולתם של חכטי הישיבות , שעדיין היו קיימות בארץ ישראל ; התורה שבעל פח , שלפנים אפשר היה לשאוב את תכנה והבנתה רק םסקוטות משכנותיהם של הגאונים , נהיתה לתורה כתובה ונפוצה כיותר , והתלמיד באירופה היה לטורה עוטר ברשות עצמו . אבל השתלשלות חרשה זאת הוכנה במשך מאות בשנים . כבר בשליש השני של המאה התשיעית נגלו שינויים הן במקום היצירות והן בטיבן . תקופת פיתוח החוקים בדרך הדרישה במישרין עברה , ההלכה וההגדה היו כתובות על ספר , הלשון העברית גועה זח כבר , הארמית היתר . קרובה לגויעה , ותכנה ולשונה של הגמרא כבר טעונים היו פירוש . 1 כנגד זה םללו המרע של הערבים והויכוחים של הקראים את הדרך לפעולה ספרותית חדשה . הכיוונים הרוחניים שוב לא היה מוצאם מבבל או טא ץ ישראל בלבר : על ירי התפשטות שלטונם של הערבים נתעורר הלימוד הטדעי גם בקרב יהודי אפריקה ואירופה , שהחיבורים הכתובים של ההלכה וההגדה כבר היו בידיהם ול...  To the book