פרק עשרים: ענין הדרשה בימי קדם

ובראש חודש היה הנביא נושא את מדברותיו ו , ומשמיע את דבר י * שבר [ האלהים באזני השבט והעם . > הנביאים היו מתנבאים כחצר המקדש ובאולםיו ובמגרשים שלפני השערים . < 2 טשניטלה מישראל עצמאותו , כשהשתלטו עליו עמים זרים ורעיונות חדשים ולשון זרה , ודבר הכתוב נעשה םורה ררכה של האומה , נאלם כעט בעט קול הנביאים , — אבל לא נרם קול אלהים . ארץ המולדת והתורה נשארו , והאהבה לאלהי האבות נתעטקה ונתקדשה עוד יותר , ובשבתות ובחגים היו פונים אל םפר התורה ולחכם הבקי בו לשאול את דבר אלהים . והוא היה עונה להם טפי הסופרים והחכמים , שדרשו את דברי התורה והנביאים , ודבריהם מצאו אוזן קשבת יותר םשטצאו לפנים דברי קודמיהם . על 'ייסור * חדש של חורת משה לאחר מעשה 'הייסור * של עזרה ונחמיה לא מצאנו דבר בשום ttxn < התפשטות ספרי הקודש , פעולת הסופרים , השנאה לשומרונים , ואפילו השעבוד גרמו לחיזוקה של אותה התורה , וככר מאתים שנה לאחר ימי נחמיה אנו מוצאים אותה נשמרת בהתלהבות גדולה . מכאן אתה לםד , שהדבקות במנהגי ישראל הכתה שורש מתקופת עזרא ואילך ונתפשטה בקרב העם ; ובודאי שגם הוראת התורה , הקריאה בכתבי הקודש , חגיגת השבת והחגים ,...  To the book