|
|
ףןךף ןן המצויה כשלש מהדורות' כוללת ארבעים ושטונח פרקים — , * שאינם טםוםנים בםםפרים — , שמתוך הכתבות והפתיחות שלהם יש להעלות את הםקירח הבאה על חלקיה של םםיקתא זו , והיא מוצדקת בכולה מצר התוכן . םי' א שייך לראש חורש , םי' ב ער ח שייך לחג החנוכה , םי' ט 3 שייך גם הוא לחנוכה או לצום שחל בחרש טבת , םי' י עד טו הם לשבתות של ארבע הפרשיות , םי' טז ער יט מקבילים לפםיקתות י'ד עד י'ז , םי' כ ער כה םובכים על חג השבועות , חג מתן תורה , םי' כו מתאים לפסיקתא י"ט . בםי' כז מתחילות ההפטרות , והיינו םי' כז וכת שייכים להפטרות הנדרשות בתוך הפסיקתות כ' וכ"א , םי' כט ול להפטרה של תשעה באב , םי' לא ער לד מקבילים לםםיקתות כ"ג ער כיו , םי' לה ולו טתאיטים לפסיקתא כ"ז , ולשתי הפסיקתות האחרונות טתאיטים הפרקים הבאים לז ולח . םי' לט * עד מר נוערים לראש השנה , םי' טח נועד לשבת שלאחר ראש השנה , םי' טו ליום הכפירים או לעשרת ימי תשובה , םי' טז לאותם הימים או גם לצום גדליה ומי' טח ליום הכפורים . הפסיקתא רבתי ערוכה לפי זה , כמו הפסיקתא , על פי סדר השנה של ישראל , ? לפיכך טתאיטים , מבחינת ענייניהם , הסימנים ב ער ח לפסיקתא...
To the book |
|
|