פרק שביעי: הגדה מוסרית

12 / % החןף {^ ? שו םכטה בחינות כר נרחב לפעולת המדרש . ראשית חיו טעונים ביאור כדבר םזטן קדום וזה הביא לירי חיבור חתרנו מים . עם העיון בתכנם העסיקו כעיקר את הלבבות החוק והמצות , ודבר זח הוליד את ההלכה . שאר הענינים שבתכנם היו דברי הימים או דברי _ 3 קח ) טח שנספח אל המקרא מן האגדה או הסיפור נעשה להגרה היסטורית וטח שהיה בכלל דברי לקח והשכל נעשה להגדה מוסרית . ולאחרונה , חרי היח כל המקרא כולו אוצר של נופי מקורות שהשתמשו בהם לשם הסברה ונימוק של דעותיהם הם ושל דרשותיהם לפי רוח הזמן , ודבר זח יצר את ההגדה המיוחדת או המדרשית . כבר ראינו כיצד שני הזרמים של המדרש : התרגום וההלכה , חדורים ברב או במעט דברי הנדה . ועתה אנו פונים אל ההגדה ביצירותיה ופיחחיה עצמם כדי להתחקות ראשונה על התפתחות ההגרה הכללית בצורתה הכפולה : הצורה המוסרית והצורה ההיסטורית , ואחר כך על התפתחותה של ההגרה המיוחדת של המדרש , שנעשתה שוב למדרש כללי . לידי צורה עצמית במרה מסוימת נשתכלל והגיע אותו צר של ההגרה שכיניתיו בשם ההגדה המוסרית . מתוך העיון בכתבי הקודש וביחס אל מצבה של האומה , אל צרכיה ורעיונותיה והתנאים השונים , כפי שנתח...  To the book