הקדמת המחבר

ל *! 1 ל 0 לייליי ^ וית הנחיצית על חיכנו וט 5 ! טי של הםפי' שאני טיםי ; " בזה לירי הקוראים , הנני מבקש רשות להשמיע כמה רעיונות על הענינים היהודיים בכלל , ובירוור על השאלות שהשתדלתי לסייע לפתרונן . כנגד המומחים , שמשפט ההקדם והעיוות מוסכים עליהם , אני מסתמך על דבר האמת והצדק ; שהרי בשעה שמכל העברים מסביב כובשים להם החירות , המרע והציוויליזאציה יסודות חרשים , רשאי גם היהודי לתבוע לעצמו את חלקו לאםתו , טירת משפט לא מקופחת . או אולי יוסיפו שרירותו של משפט האגרוף והבלי שוא של ימי הביניים לשכון רק בחוקים החלים על היהודים , אותה שעה שהכםורח והאינקוויזיציה , העריצות והעברות , עינויי החקירה והצנזורה הולכים ומסתלקים לאט לאט ו הגיעה השעה , שיעניקו ליהודים נ"ירופה . ובפרט בגרנניה , זכות וחירות במקום הזכויות והחירויות הניתנות להם : לא זכות"יתר עלובה ועולבת , כי אם זכות אזרח שלטה ומקומטת . אי ן ^ פשנו בזכויות המדורות בקמצנות , ובצדן םכום שווה של קיפוח השקול כנגדן ו אין אנו מוצאים נחת בוויתורים הנעשים בטירת הרחמים , נקטה נפשנו בפריבילגיה שהושגה על ידי חחבולות םתר . הלא אורם של בושה עמוקה יכסה את פניו...  To the book