|
|
הגבלתה של התבונה , לגבי כל האידיאות שלנו על העל חושי , לתנאי השימוש המעשי בה , תועלתה ברורה בהחלט במה שנוגע לאידיאה על אלוהים . היא מונעת את התיאולוגיה מלהעפיל כדי תיאוסופיה ( במושגים מפליגים , המבלבלים את התבונה , ( ומלירד כדי ך י מ ו נ ו ל ו ג י ה ( אופן דימוי מאניש של היש העליון . ( כן מונעת היא את הדת מלהיעשות ת י א ו ר ג י ה ( שיגיון הזיוני , שניתן להרגיש ישים על חושיים אחרים ואף להשפיע עליהם ) או א י ד ו ל ט ר י ה ( שיגיון מאמין בטפל , שהאדם יכול להפיק רצון מן היש העליון על ידי אמצעים אחרים מלבד הלך רוח מוסרי ) . » שהרי אט נרשה לה לשחצנות או לחוצפה של הפלפול , שתקבע—לגבי מה שנמצא מעבר לעולם החושי—את הדבר הקטן ביותר באופן עיוני ( ומרחיב את ההכרה ;( אם נתיר לה להתרברב בידיעות על מציאותו ועל תכונתו של טבע האלוהים , על שכלו ועל רצונו , על החוקים של שני אלה ועל האיכויות המושפעות מכאן על העולם , או אז רוצה הייתי לדעת , היכן ובאיזה מקום יוגבלו יומרות אלו של התבונה . שהרי מן המקום שבאות הידיעות הללו , משם ניתן לצפות לידיעות נוספות ( אם רק—כמו שיש סבורים—נוגיע את מוחותינו . ( מכל מקום ...
To the book |
|
|