|
|
יש לתבונה עניין אינסופי בכך שלא תוותר על המיכאניזם של הטבע ביצירותיו ושלא תפסח עליו בהסברותיו , מכיוון שבלעדיו אין להשיג הבנה בטבע הדברים . גם אם מודים עמנו , שארדיכל עליון ברא באופן בלתי אמצעי את הצורות של הטבע כפי שהן נמצאות , או קבע מראש את הצורות המתהוות במהלך הטבע ברציפות לפי אותו הדגם , אין בכך כדי להועיל להכרת הטבע שלנו תועלת כלשהי ; מכיוון שאין אנו מכירים את אופן הפעולה של אותו היש ואת האידיאות שלו , הצריכות להכיל את העיקרים של אפשרות הישים הטבעיים , ואין אנו יכולים להסביר על ידיהם את הטבע מלמעלה למטה ( אפריורי . ( אם נרצה , מאידך גיסא , לעלות מן הצורות של מושאי הניסיון , היינו מלמטה למעלה ( אפוסטרי 1 רי , ( ולהסתמך על סיבה פועלת לפי תכליות' כדי להסביר את התכליתיות' שאותה אנו מוצאים לפי דעתנו בטבע ; הרי תהיה הסברתנו טאוטולוגית לגמרי ובשלה את התבונה במלים ; ולא עוד אלא שבאופן הסברה זה נאבד את דרכנו ונתעה לתוך המופלג' שלשם אין הכרת הטבע יכולה ללכת אחרינו ; שם התבונה מתפתה גם להזות הזיות פיוטיות' בעוד שייעודה הנעלה ביותר הוא דווקא למנוע זאת . מצד שני , הרי זה כלל מעשי של התבונה' ש...
To the book |
|
|