§74 אי־האפשרות לעסוק באופן דוגמאטי במושג של טכניקה של הטבע, סיבתה היא אי־המוסברות של תכלית־טבע

אנו נוהגים במושג ( אפילו יהא מותנה באופן אמפירי ) נוהג דוגמאטי , כשאנו מתבוננים בו ככלול במושג אחר של המושא—מושג שהוא עיקר של התבונהוקובעים אותו בהתאם לכך . אבל אנו נוהגים בו רק נוהג ביקורתי , אם אנו מתבוננים בו רק ביחס אל ספיקת ההכרה שלנו , היינו אל התנאים הסובייקטיביים לחשוב אותו , בלא שניטול על עצמנו להכריע משהו על האובייקט שלו . הנוהג הדוגמאטי במושג מתאים אפוא על פי דין לכוח השיפוט הקובע , והנוהג הביקורתי—לכוח השיפוט הרפלקטיבי . והנה המושג על דבר כתכלית הטבע הוא מושג הכופף את הטבע לסיבתיות , שאפשר לחשוב אות רק על ידי תבונה , והוא כופפו לה כדי שיינתן לשפוט לפי עיקר זה על מה שנתון מן המושא בניסיון . אבל כדי שנשתמש בו באופן דוגמאטי לגבי כוח השיפוט הקובע , הרינו צריכים להיות בטוחים ראשונה בממשות האובייקטיבית של המושג הזה , שאם לא כן לא נוכל לכוף תחתיו שום דבר שבטבע . המושג של דבר כתכלית הטבע הוא אמנם מותנה באופן ניסיוני , כלומר הוא אפשרי רק בתנאים מסוימים הנתונים בניסיון ; אף על פי כן אין אנו יכולים להפשיטו מן הניסיון , שכן הוא אפשרי רק לפי עיקר תבונה בהערכה של המושא . באשר הוא עיקר כ...  To the book