|
|
כדי להראות את הממשות של מושגינו , דרושות תמיד הסתכלויות . אם המושגים הם ניסיוניים , ההסתכלויות נקראות דוגמאות . אם הם מושגי שכל טהורים , ההסתכלויות מכונות מבימות . אך אם נבקש להראות את הממשות האוב ייקטיבית של מושגי התבונה , היינו של האידיאות , בייחוד לצורך הכרתם העיונית , כי אז נשאף אל משהו שאינו באפשר , מכיוון שאי אפשר בכלל לתת הסתכלות מתאימה להן . כל ה י פ ו ט י פ ו ז ה ( גילום , ( subiectio sub adspectum כהמחשה הריהי כפולה : או שהיא ם כ י מ א ט י ת , כשנותנים למושג , שאותו תופס השכל , את ההסתכלות המתאימה אפריורי ; או שהיא סמלית , כשהמושג הוא כזה , שרק התבונה יכולה לחשוב אותו ושום הסתכלות חושנית אינה יכולה להתאים לו . במקרה האחרון שמים ביסודו של המושג הסתכלות כזאת , שהשימוש בכוח השיפוט לגביה יהיה רק אנאלוגי למה שהוא עושה בסכימאטיזם , היינו יהיה מתאים לו רק מבחינת הכלל של השימוש הזה ולא מבחינת ההסתכלות , ולכן רק מבחינת הצורה של הרפלכסיה ולא מבחינת התוכן . אמנם , לוגיקנים חדישים הנהיגו שימוש במלה 'סמל , ' שלפיו הם מנגידים את אופן הדימוי הסמלי לאינטואיטיבי . אבל שימוש זה אינו נכון ומס...
To the book |
|
|