|
|
על מוצרים מסוימים , שאנו מצפים מהם שייראו , למצער בחלקם , כאמנות יפה , אנו אומרים . הם חסרים רוח , אף על פי שבאשר לטעם אין אנו מוצאים בהם דופי . לפעמים שיר הוא נחמד ומפואר למדי , אבל ללא רוח . סיפור הוא מדויק ומתוקן , אבל ללא רוח . נאום חגיגי הוא יסודי ומקושט כאחר , אבל ללא 1 gesucht רוח . לעתים קרובות שיחה היא משעשעת' אבל בכל זאת היא ללא רוח . אפילו על אשה ניתן לומר , שהיא נאה' אדיבה ומשוחחת בחן , אבל ללא רוח . מה אפוא אנו מבינים כאן במלה רוח 1 רוח במשמעות אסתיטית הוא העיקר המחייה שבנפש . אבל מה שבאמצעותו מחייה עיקר זה את הנפש , החומר שבו הוא משתמש לשם כך , הרי זה מה שמביא את כוחות הנפש לידי תנועה תכליתית , היינו למשחק שהוא מקיים את עצמו ואפילו מחזק את הכוחות לכך . והנה אני טוען , שעיקר זה אינו אלא הספיקה של גילום אידיאות א ס ת י ט י ו ת . אולם באידיאה אסתיטית אני מבין אותו דימוי של הכוח המדמה המעורר חשיבה רבה אבל בלא אפשרות שתותאם לו מחשבה מסוימת , היינו בלא אפשרות שיותאם לו מושג , ולכן שום שפה אינה עשויה להשיגו כשלימות ולעשותו מובן — . אנו רואים בקלות , שאידיאה אסתיטית היא המקביל ...
To the book |
|
|