§27 על האיכות של הפקת־הנחת בהערכה של הנשגב

הרגש , כי אין בה ביכולתנו כדי להשיג אידיאה' שהיא לגבינו חוק , הוא ר ח י ש ת כ ב ו ד . והנה האידיאה של ליכוד כל תופעה , העשויה להינתן לנו , לתוך הסתכלות של כוליות אחת , היא אידיאה המוטלת עלינו על ידי חוק התבונה , שאינו מכיר שום מידה קבועה , בלתי משתנית ובעלת תוקף כללי , חוץ מן הכוליות המוחלטת . ברם הכוח המדמה שלנו מגלה ביחס לליכוד , הנדרש ממנו , של מושא נתון לידי כוליות של הסתכלות ( וכאחת לידי גילים האידיאה של התבונה , ( אף בהתאמצותו הגדולה ביותר , את גבולותיו ואת אי התאמתו , אף כי יחד עם זה הוא מגלה את יעודו לעשות את עצמו מתאים לליכוד זה , באשר הוא חוק . הרגש של הנשגב בטבע הוא אפוא רחישת כבוד ליעודנו אנו . אנו מייחסים את הכבוד הזה למושא של הטבע על ידי מין החלפה י ^ בטעות י ( ההח לפה של כבוד למושא תמור הכבוד לאידיאה של האנושות שבסובייקט שלנו . ( רחישת כבוד זו מביאה כביכול לכלל גילוי את היתרון של ' עוד התבונה של כוחות ההכרה שלנו מן הכוח הגדול ביותר של החושניות . הרגש אל הנשגב הוא אפוא רגש של אי תענוג , הנובע מתוך אי ההתאמה של הכוח המרמה בהערכת הגודל האסתיטית אל ההערכה על ידי התבונה , ...  To the book