§24 על החלוקה של מחקר על רגש הנשגב

בנוגע לחלוקת הגורמים של ההערכה האסתיטית של המושאים ביחס אל רגש הנשגב , תוכל האנאליטיקה להתקדם לפי אותו העיקר שנקטה בניתוח משפטי הטעם . שהרי כמשפט של כוח השיפוט האסתיטי הרפלקטיבי חייבת הפקת הנחת מן הנשגב , ממש כמו זו מן היפה , להיות מוצגת מבחינת הכמות כבעלת תוקף כללי , מבחינת האיכות כחסרת עניין , מבחינת היחס בתכליתיות סובייקטיבית , ומבחינת ה א ו פ נ י ו ת כהכרחית . המיתודה כאן לא תסטה אפוא מזו שבפרק הקודם , אם לא תיראה סטייה בכך , שבמקום שהמשפט האסתיטי חס על צורת המושא שם התחלנו אנו בחקר האיכות ; ואילו כאן , בהתחשב עם היעדר הצורה , שניתן לייחס למה שקרוי בפינו נשגב , נתחיל בכמות כגורם ראשון של המשפט האסתיטי על הנשגב ; וניתן לעמוד על הנימוק לכך מתוך הסעיף הקודם . אולם הניתוח של הנשגב מצדיק חלוקה אחת שהניתוח של היפה לא היה זקוק לה , היינו החלוקה לנשגב המאתימאטי ולנשגב הדינאמי . שהרי מכיוון שרגש הנשגב מוביל עמו לפי אופיו תנועה של הנפש הקשורה בשיפוט על המושא , בניגוד לטעם ביפה , המניח את הנפש בהתכוננות שקטה ומקיים אותה בה ; ומכיוון שתנועה זו יש להעריכה כתכליתית מבחינה סוב ייקטיבית ( מפני ...  To the book