§23 מעבר מכושר־ההערכה של היפה אל זה של הנשגב

היפה אח לנשגב במה ששניהם מוצאים חן לעצמם , וכן במה ששניהם אינם מניחים מראש לא משפט חושני ולא משפט קובע הגיוני , אלא משפט רפלכסיה ; לפיכך אין הפקת הנחת תלויה בהרגשה , כמו הפקת הנחת מן הנעים , ולא במושג מסוים כמו הפקת הנחת מן הטוב , ובכל זאת מייחסים את הפקת הנחת למושגים , אם אמנם בלתי מסוימים . הפקת הנחת קשורה אפוא בגילום בלבד בכושר הגילום , ובהסתכלות נתונה נחשב על ידי כך כושר הגילום או הכוח המדמה כנמצא בהתאמה עם ספיקת המושגים של השכל או של התבונה , וכמסייע את אלה האחרונים . על כן שני המשפטים כאחד הם משפטים אישיים , 1 ובכל זאת הם תובעים לעצמם תוקף כללי לגבי כל סובייקט , אף על פי שתביעתם מופנית רק אל רגש ההנאה ולא אל הכרת המושא . אולם בולטים לעין גם הבדלים ניכרים בין השניים . היופי של הטבע חל על צורת המושא , שיש בה משום הגבלה , ואילו הנשגב נמצא גם במושא חסר צורה , עד כמה שכרוך בו , או נגרם על ידיו , דימוי של א י ה ג ב ל ה , ונלווית בכל זאת במחשבה כוליות שלה . נראה אפוא שהיפה נחשב בגילומו של מושג שכל בלתי מםוים , ואילו הנשגב—בגילומו של מושג תבונה כזה . על כן הפקת הנחת קשורה שם בדימו...  To the book