הסבר של היפה, המוסק מן היסוד הרביעי

י פ ה הוא מה שמוכר ללא מושג כמושא של הפקת נחת הכרחית . הערה כללית לפרק הראשון של האנאליטיקה כשאנו מסיקים את המסקנה מן הניתוחים דלעיל , הרינו מוצאים שכל דברינו במושג של הטעם מסתכמים בכך , שהוא כושר ההערה של מושא ביחס אל החוקיות החופשית של הכוח המדמה . והנה כשאנו מתבוננים במשפט הטעם ורואים בו את הכוח המדמה בחירותו , הרי ראשית כל עלינו להניחו לא ככוח מחזיר ו הכפוף לחוקי הסמיכות ,- אלא ככוח יוצר ופועל מתוך עצמו ( מחולל צורות שרירותיות של הסתכלויות שבאפשר . ( ואף על פי שבתפיסת מושא ניתן של החושים קשור הוא לצורה מסוימת של מושא זה ומבחינה זו אין משחקו חופשי ( כמו בפיוט , ( מכל מקום אפשר להעלות על הדעת , שהמושא עשוי להגיש לכוח המדמה דווקא אותה צורה , המכילה הרכבה של הריבוי , שהכוח המדמה , אילו היה נתון לעצמו באופן חופשי , היה מעלה אותה במתאים לחוקיות השכל בכללה . אבל שהכוח המדמה יהא חופשי ובכל זאת מתוך עצמו מתאים לחוק , היינו שיישא בתוכו אבטונומיה , הרי זה סותר את עצמו . השכל בלבד נותן את החוק . אולם אם הכוח המדמה נאלץ לפעול לפי חוק מסוים , הרי נקבע המוצר שלו , מבחינת הצורה , על ידי מושגים , ...  To the book