|
|
קביעה מיוחדת זו של כלליות המשפט האסתיטי , שאפשר למצוא במשפט טעם , היא תכונה ראויה לתשומת לב , אמנם לא בשביל איש תורת ההיגיון , אלא בשביל הפילוסוף הטראנםצנדנטאלי , והיא דורשת לא מעט יגיעה שלו כדי שיעמוד על ראשיתה , אך תמורת זאת היא מגלה תכונה של כושר ההכרה שלנו , אשר בלעדי ניתוח זה היתה נשארת עלומה . תחילה הכרח הוא שניווכח לדעת בהחלט , כי על ידי משפט טעם ( על היפה ) נתבעת הפקת הנחת ממושא מכל אחד , אמנם בלא שתבוסס תביעה זו על מושג ( שהרי אז היה זה הטוב ;( וכי תביעה זו לתוקף כללי שייכת שייכות כה מהותית למשפט שעל ידיו אנו מתארים משהו כיפה , עד שבלא לחשוב על תוקף כללי לא יעלה על דעתו של איש להשתמש בביטוי זה ; אלא כל מה שמוצא חן ללא מושג היינו מונים אותו עם הנעים , שלגביו מניחים לכל אחד להיות בעל דעה משל עצמו , ואיש אינו תובע מזולתו את ההסכמה למשפט הטעם שלו ; והרי לגבי משפט הטעם על היופי תובע כל אחד תמיד שאחרים יסכימו למשפטו . אני רשאי לקרוא לראשון בשם טעם החושים ולשני בשם טעם הרפלכסיה , שהרי הראשון חורץ משפטים פרטיים בלבד , ואילו השני חורץ משפטים בעלי תוקף כללי לכאורה ( פומביים , ( אולם בש...
To the book |
|
|