|
|
הנעים והטוב , לשניהם יחס אל כושר ההשתוקקות , וכרוכה בהם הפקת נחת , שלגבי הנעים היא פאתולוגית מותנית ( על ידי גירויים , ( ואילו לגבי הטוב היא הפקת נחת מעשית טהורה , הנקבעת לא בלבד על ידי הדימוי של המושא , אלא יחד עם זה על ידי הדימוי של קישור הנושא עם מציאותו של המושא . לא בלבד המושא הוא שמוצא חן אלא גם קיומו . ואילו משפט הטעם הוא ק 1 נ ט מ פ ל א טיבי בלבד , כלומר הוא משפט , שבהיותו אדיש לגבי מציאותו של המושא אינו אלא עומד על טיבו מתוך הרגש של תענוג ואי תענוג . אולם קונטמפלאציה זו עצמה גם אינה מכוונת למושגים , ? כי משפט הטעם אינו משפט הכרה ( לא עיוני ולא מעשי , ( ועל כן אינו מיוסד על מושגים וגם אינו מכוון אליהם . הנעים , היפה , הטוב מציינים אפוא שלושה יחסים שונים של הדימויים לרגש של תענוג ואי תענוג , רגש שבזיקה אליו אנו מבדילים בין מושאים או אופני דימוי . ואף הביטויים המתאימים לכל אחד מהם , ביטויים שבעזרתם אנו מציינים את סיפוקנו בהם , אינם אותם הביטויים עצמם . נעים לגבי אדם משמעו מה שמהנה אותו , י פ ה מה שרק מוצא חן בעיניו ; טוב מה שזוכה להוקרה , לאישור , כלומר מה שהושם בו ערך אובייקטי...
To the book |
|
|