|
|
ט ו ב הוא מה שמוצא חן באמצעות התבונה על ידי המושג בלבד . אנו אומרים על דבר שהוא טוב למשהו ( מועיל , ( כשהוא מוצא חן בחינת אמצעי בלבד > ואילו דבר אחר המוצא חן כשהוא לעצמו אנו אומרים עליו שהוא טוב לעצמו . בשני המקרים כאחד כלול מושג של מטרה , כלומר היחס של התבונה אל הרציה ( למצער אל רציה שבאפשר , ( ולפיכך יש כאן הפקת נחת מ מ צ י אותם של מושא או של פעולה , כלומר בשניהם כלול חפץ עניין כלשהו . כדי שמשהו יהיה טוב בעיני , עלי לדעת תמיד מה עתיד להיות המושא , כלומר הכרח הוא שיהיה לי מושג עליו . כדי למצוא במשהו יופי , אין לי צורך בכך . פרחים , שרטוטים חופשיים , קווים שזורים זה בזה ללא כוונה הקרויים בשם מקלעת עלים , אין להם משמעות , אינם תלויים בשום מושג מסוים , ובכל זאת הם מוצאים חן . הפקת נחת מן היפה מן ההכרח שתהיה תלויה ברפלכסיה על מושא המובילה אל מושג כלשהו ( יהי אשר יהי ) , ובכך היא נבדלת מן הנעים המיוסד כולו בהרגשה . אמנם במקרים רבים נראה הנעים זהה עם הטוב . כך ייאמר ברגיל : כל תענוג ( בעיקר מתמיד ) הוא טוב לעצמו ; והרי זה בערך כאילו אמרנו שהנעים בהתמד והטוב היינו הך הם . אולם אפשר להבחין ...
To the book |
|
|