ח. על ההצגה ההגיונית של תכליתיות הטבע

לגבי מושא הנתון בניסיון אפשר להציג תכליתיות : או מטעם סובייקטיבי בלבד , בחינת התאמת צורתו בתפיסה ( apprehensio ) שלו , תפיסה הקודמת לכל מושג , עם כושרי ההכרה , למען אחד את ההסתכלות עם מושגים כדי הכרה בכלל ! או מטעם אובייקטיבי , בחינת התאמת צורתו עם אפשרות הדבר עצמו , על פי מושג קודם עליו , המכיל את הטעם לצורה זו . ראינו : הצגה של תכליתיות באופן הראשון יסודה בהנאה לא אמצעית מן הצורה של המושא מתוך רפלכסיה בלבד עליה ; ואילו התכליתיות באופן השני , לפי שהיא מייחסת את הצורה של המושא לא אל כושרי ההכרה של הסובייקט בתפיסה של הצורה , אלא אל הכרה מסוימת של המושא על פי מושג נתון , אין לה ולא כלום עם רגש של הנאה בדברים , אלא עם השכל בשיפוט על הדברים . אם נתון מושג של מושא , כי אז עניינו של כוח השיפוט בשימוש בו לשם הכרה הוא ב ג י ל ו ם י , ( exhibitio ) כלומר בכך שהוא מעמיד מול המושג הסתכלות מתאמת ; בין שזה נעשה על ידי הכוח המדמה של עצמנו , כמו באמנות , שעה שאנו מממשים מושג שהקדמנו והשגנו על מושא , שהוא תכלית בשבילנו ; ובין שזה נעשה על ידי הטבע , בטכניקה שלו ( כגון לגבי גוף מאורגן , ( שעה שאנו מניח...  To the book