|
|
הביקורת של כושרי ההכרה מבחינת מה שהם עשויים לבצע אפריורי אין לה בעצם שום רשות מבחינת המושגים ; משום שאין זו תורה , אלא עניינה אך לחקור אם וכיצד תורה היא באפשר באמצעותה , במתאים לטיבם של בשרינו . השדה של ביקורת כושרי ההכרה משתרע על כל תביעותיהן , כדי להעמידן בגבו לות מעמדן שבדין . אולם מה שאינו עשוי להיות כלול בחלוקתה של הפילוסופיה , הרי זה עשוי להיכלל כחלק עיקרי בביקורת של כושר ההכרה הטהור ! היינו , כשהוא מכיל עיקרים שלעצמם לא יצלחו לא לשימוש עיוני ולא לשימוש מעשי . מושגי הטבע , המכילים את הטעם לכל הכרה עיונית אפריורי , היו מיוסדים על החקיקה של השכל — . מושג החירות , שהכיל את הטעם לכל ההוראות המעשיות שאינן מותנות מבחינה חושנית , היה מיוסד על החקיקה של התבונה . כל אחד משני הכשרים האלה , מלבד מה שאפשר להשתמש בו מבחינת הצורה ההגיונית לגבי עיקרים , יהא מקורם אשר יהא , הרי יש לו חקיקה משלו מבחינת התוכן' שמעליה אין שום חקיקה אחרת ( אפריורי , ( ולכן היא המצדיקה את החלוקה של הפילוסופיה לעיונית ולמעשית . אולם במשפחה של כושרי ההכרה העליונים מצויה בכל זאת עוד חוליית ביניים בין השכל לתבונה . הלא...
To the book |
|
|