פרשה ראשונה על העקרונות של התבונה המעשית הטהורה

1 § הסבר עקרונות מעשיים הם משפטים המכילים קביעה כללית של הרצון , קביעה שיש תחתיה כללים מעשיים אחדים . הללו הם סובייקטיביים או כ ל ל י ם מ ד ר י כים אם התנאי נחשב על ידי הסובייקט כתקף רק בשביל רצונו ; אך הם אובייקטיביים או חוקים מעשיים , כאשר התנאי מוכר כתקף באורח או בייק טיבי , כלומר כתקף לגבי הרצון של כל יש תבוני . הערה כאשר מניחים שתבונה טהורה יכולה להכיל בתוכה נימוק מעשי , כלומר נימוק מספיק כדי לקבוע את הרצון , כי אז מצויים חוקים מעשיים ; אך במקום שאין זה כר , הרי כל העקרונות המעשיים יהיו כללים מדריכים בלבד . ברצון המופעל על ידי ההיפעלויות של יש תבוני אפשר למצוא ניגוד בין כללים מדריכים לבין החוקים המעשיים , שיש זה עצמו הכיר בהם . דרך משל , מישהו יכול לקבוע לעצמו בחינת כלל מדריר , שלא יסבול שום עלבון ללא נקם , ובכל זאת להכיר כאחת שאין זה חוק מעשי אלא כלל מדריר שלו בלבד , ואילו בחינת כלל בשביל הרצון של כל יש תבוני באותו כלל מדריד עצמו לא יכול היה להיות תואם עם עצמו . בהכרת הטבע העיקרים של מה שקורה ( למשל , העיקר של שוויון pathologisch 1 הפעולה ופעולת הנגד בהעברת תנועה ) הם כאחת ח...  To the book