י. הדיאלקטיקה של התבונה המעשית. האושר והמידה הטובה

כשם שב'ביקורת התבונה הטהורה' באה הדיאלקטיקה אחרי האנאליטיקה , כך גם ב'ביקורת התבונה המעשית . ' הספר השני שבר , מכונה בשם 'על הדיאלקטיקה של התבונה הטהורה המעשית / הדיאלקטיקה הזאת מתעוררת על ידי המושג 24 להלן , עמ' . 14 E . Cassirer , Kants Leben und Lehre , p . 279 25 28 'הנחת יסוד , ' עמ' . 168 של הטוב העליון . לפי תורת המוסר של קאנט יש רק דבר טוב אחד , והוא הרצון הטוב . הוא הדבר הטוב 'המעשי' היחיד , היינו הדבר הניתן לנו להגשמה . אולם קאנט סבור , שאפשר לנו ליצור מושג של טוב מעבר לטוב הזה על ידי צירוף הרצון הטוב לאושר , כי היצור הסופי בעל התבונה שואף לא רק למידה הטובה אלא גם לאושר המלווה אותה , והשאיפה הזאת מוצדקת היא לא רק בעיני האיש השואף , שאפשר לראותו כנוגע בדבר , כי אם גם בעיני התבונה הטהורה הבלתי נוגעת בדבר , כי אין התבונה יכולה להשלים עם הרעיון , שיהיו יצורים סופיים זקוקים לאושר וגם ראויים לו לפי מידתם הטובה , " ושבכל זאת לא ישיגוהו . על כן קובע קאנט מלבד מושג 'הטוב העליון / שהוא הרצון הטוב , גם את מושג 'הטוב השלם , ' שהוא צירוף הרצון הטוב והאושר : 'צדיק וטוב לו . ' את הצירוף הזה...  To the book