משלושת הנוסחים המיוחדים של חוק המוסר משמש בייחוד הראשון להכרעה בשאלה י כיצד להשתמש בחוק המוסר לגבי פעולות מיוחדות ? בשאלה זו דן קאנט כ'ביקורת התבונה המעשית' ( פרק שני . ( שאלה דומה לזו העסיקה את קאנט ב'ביקורת התבונה הטהורה' כששאל את עצמו : כיצד אפשר להשתמש בקאטיגוריות לעיבוד החומר ההסתכלותי ? השאלה התעוררה ב'ביקורת התבונה הטהורה' על ידי כך , שהקאטיגוריות שונות לגמרי מן החושניות . השאלה נפתרה שם על ידי ה'סכימה' הטראנסצנדנטאלית , המתווכת בין הקאטיגוריות . שם מת בטאת הסכימה ביחסי ז מ ן ידועים . ב'ביקורת התבונה המעשית' משמשת הנוסחה המיוחדת הראשונה של הצו המוחלט מעבר בין החוק המוסרי בכללותו ובין המעשה הפרטי שעליו אנו באים לדון . נשאל את עצמנו : האם יכולים היינו להסכים שהכלל שעל פיו נעשה מעשה מן המעשים ייעשה לחוק טבע ? נדמה לעצמנו , שהכלל הזה היה שליט בבחינת חוק טבע בחברה האנושית , האם חפצים היינו להיות חברים בחברה הזאת ? למשל : המותר לנו להבטיח בשעת מצוקה הבטחה במחשבה תחילה שלא לקיימה ? כדי לבדוק את השאלה עלינו להניח , שכלל פעוי י תנו יהיה לחוק כללי , כלומר כל אחד ואחד הנמצא במצוקה רשאי לה...
To the book