|
|
פרק עשרים של הספר , עוסק בהיבט נוסף של דרך עבודתו של בעל דה"י , היבט המשלים את התמונה הכללית של פעילותו הספרותית היסטוריוגרפית הענפה והמגוונת . הפרק מלמד כי קיימת מידה מסוימת של חוסר עקביות בעיצובם הספרותי היסטוריוגרפי המחודש של הכתובים הקדומים בספר דברי הימים , וכי שינויים אחדים שהכניס בעל דה"י בכתובים אלה , יצרו דיסהרמוניה עם כתוב אחר בחיבורו או בחיבור מקראי אחר — וזאת על אף המאמצים הרבים שהשקיע במקומות אחרים בספרו דווקא ליצור הרמוניזציות למיניהן ( עיין לעיל , פרק שביעי . ( כמו כן , מספר שינויים היסטוריוגרפיים מקורם , כנראה , בבקיעים שהיו קיימים בידיעותיו של בעל דה"י על הרקע ההיסטורי , הגאוגרפי , הלשוני והתרבותי של עם ישראל בתקופת המלוכה . דומה , ששני הסעיפים הראשונים בפרק הזה , והעיבוד האידיאולוגי תאולוגי חסר העקביות שעיבד בעל דה"י את הכתובים הקדומים " , יש בהם גם כדי להדגים שחוסר עקביות וחריגות בעיבורם של מקורות קדומים בעלי היקף רחב , אינם תמיד עדות לתוספות רלעריכות מאוחרות מידי סופרים שונים דווקא . ושמא ניתן להקיש מפרק זה , ולו מעט , המדגים בצורה ברורה את חוסר החשיבה העקבית ואת ...
To the book |
|
|