|
|
סיפור השיר , סיפור מצוץ מהחיים , משתרע על פני חצי דור בערך . גיבורו הוא ארכיטקט ממוצקין , החוטא בשעות הפנאי בפזמונאות ובזמרה של שירי מחאה נגד הזרמים הפלסטיניים בציונות . הוא כותב לא רע , מלחין בסדר ונשמע הרבה יותר טוב מכל מיני כוכבים צרודים , אך דרכו לגלי האתר הממלכתיים נחסמה תמיד . שנה ומשהו אחרי תחילת האינתיפאדה הראשונה הוא שלח לתקליטיית הרדיו את יצירתו המוקלטת הראשונה , "ירושלים של זנב , " שיר על הסכנות הנשקפות לדעתו לבירת ישראל עקב רפיסותו של שר הביטחון דאז , יצחק רבין . הפזמון החוזר היה כדלקמן : " ירושלים מה מאוד נאהבך / לעולם לא נחלקך . " " יש לנו בעיה להשמיע את זה , " אמרה לו מזכירת ההפקה של מצעד הפזמונים , "הסאונד נורא . " לעניות דעתה , היתה גם אי התאמה משוועת בין הלחן הקליל והטקסט הכבד . בתגובה טען הפזמונאי שבשיר הפוליטי החדש של סי היימן , "יורים ובוכים , " יש אי התאמה מקבילה ובעיות סאונד דומות , אבל למזכירה היתה זכות וטו . לא נותרה לו ברירה אלא לכתוב שיר מחאה עדין והרמוני על האימפריאליזם הערבי - "כבשת הרש . " השיר עסק בעשיר מופלג , בעל עשרים ושתיים כבשים , כמספר מדינות ערב , ...
To the book |
|
|