|
|
הבחנות כלליות בימי קדם הומצאה מטאפורה לתיאור תקופת שיא בשגשוגה של ציביליזציה : " תור הזהב . " ראשיתו של המושג במיתולוגיה היוונית ובשירה הרומית . היוונים והרומאים העלו על נס את התור הראשון האידיאלי של האנושות : היה זה "תור זהב , " שהפך ל"תור כסף" ואחר כך ל"תור ארד , " עד שבא "תור הברזל , " דהיינו הציביליזציה העכשווית של אותם ימים , המצויה בשפל המדרגה . הסיודוס , המשורר היווני בן המאה השמינית לפנה"ס , תיאר את תענוגות תור הזהב : "כמו האלים , הוציאו את ימיהם ברוח פטורה מדאגות , ולא ידעו כלל עמל וצער . זקנה מנוולת לא העיקה עליהם , כי תמיד היו רגליהם וידיהם כמימים ימימה , והם התענגו במשתאות ולא ראו כל רע ... להם 1 היה כל טוב הארץ : שדות הדגן הניבו יבוליהם מעצמם " ... האידיאל היה חיי שלווה ונעורי נצח , מזון בחינם ובטלה מלידה עד מוות . האידיאל ההסיודי היה פשוט וחומרי , רחוק מאידיאל חיי האושר שהציעו לימים סוקרטס ואפלטון , חיים של הבנה , אמת ואזרחות אחראית . אבל האידיאל של הסיודוס , ולא של סוקרטס , הוא שהיה עתיד לבצבץ שוב ושוב בדורות הבאים , ובייחוד במיתוס הביניימי הפופולרי על "גן עדן של שוטים ....
To the book |
|
|