|
|
פתיחה אחד הנושאים שמטרידים מאוד את מערכת החינוך בכל דרגיה הוא החופש וגבולותיו . מוסכם על הכול , שדרך המלך מצויה אי שם בין חינוך טוטליטרי נוקשה , שאינו מאפשר לחניך שום מידה של חירות ואינו נותן אמון ביכולתו לקבל החלטות עצמאיות , לבין חינוך פתוח לגמרי , הגורס שאין זכות למחנך להנחיל מדעותיו לחניך כלל ועיקר . בדרך כלל , כל מערכת חינוכית , החל מרמת המשפחה הבודדת ועד לרמת המוסד או הקהילה החברתית הרחבה , מחפשת את מקומה על הציר שבין שני קטבים אלו . לעתים קרובות יגדיר גוף חינוכי את עצמו על פי מידת החופש הקיימת בו , ובמקביל ישפוט את המוסד החינוכי ה'אחר' על פי מידת החופש שבו , לחיוב או לשלילה , כביכול יש זהות בין מידת החופש לבין רמתו הערכית והחינוכית של המוסד . אם המוסד האחר נוהג ביתר חופש בעניין מסוים , יגדירו אותו כ'בית ספר פתוח , ' ויחשדו שהוא מזלזל בערכים שבהם הוא מקנה חופש . כך , לדוגמה , בית ספר או ישיבה שאינם מחייבים במלוא החומרה נוכחות בתפילה , ייחשדו כמי שאינם מחנכים כראוי לתפילה . מתוך עמדה נצחנית , יחפשו המתחרים את חניכיו של אותו מוסד שאינם מקפידים בתפילה ומזלזלים בה גם בבית הכנסת השכונ...
To the book |
|
|