חירות כאחריות: על משנתו החינוכית של עמנואל לוינס

שמואל ויגודה בעוד כארבעים שנה , כשתעמוד לפני כיסא הכבוד , אתה תישאל : - 'עמנואל לוינס , מה עשית בחייך . ' ? - 'הקדשתי את עצמי לפילוסופיה' - תאמר - 'ומה שראיתי טוב ונכון כתבתי בספרים שלי . ' - 'יפה מאוד' - תיענה - 'ומה עודי . ' - 'למדתי עם הוסרל והיידגר . ' - 'היידגר ? אהה ... ומה עוד . ' ? - 'למדתי עם שושני . ' - 'נפלא , שושני אמנם חרר אל עומק נשמת התלמוד ! ומה עודי . ' - 'בהתבססי על הוראתו , לימדתי בכינוסי האינטלקטואלים היהודים "עיונים בתלמוד" רבים . ' - 'נפלא ! כיצד אמנם ניתן להבין את התורה ללא הארת תורה שבעל פה י ומה עוד . ' ? - 'כך בדיוק יכול הייתי לפרש מדי שבת את התורה בבית הספר היהודי של חברת כי"ח . ' - 'בבית הספר . ' ? - 'אכן כן , ניהלתי את בית הספר הזה במשך שנים רבות . ' - 'מנהל בית ספרי אתה ? פילוסוף בעל מוניטין כזה . ' ? - 'כן , מנהל בית ספר . ' לשמע דברים אלו , כרובים ושרפים , אופנים וחיות הקודש יפצחו בשיר הלל , ויובילו אותך לימין הקב"ה . ( מתוך נאום שנשא פרופ' אדי סטיג , נשיא חברת כי"ח , לרגל יום הולדתו השמונים של עמנואל לוינס [ התרגום שלי , ש"ו . [ קטע זה תורגם מתוך חוברת ...  To the book