ד. [התנכרות מבקרי הספרות הצעירים]

עוד דברים אחדים נעורר בנוגע למידות הסופרים והמוציאים לאור מכתבי העיתים העברים . הנה הצעירים אשר באמת טעלעאלאגים המה , ועשו הרבה בעולם הספרות , במאמריהם וספריהם , אשר העולם הרעיש עליהם ואשר עוד לא ישקוט הרעש גם אחרי שנים רבות , מבקשי תועלת כאלה , אחרי עשותם תבל כמרקחה , התיישבו בדבר והודיעו בסוף חיבוריהם , או במכתבי העיתים , אשר יתרחקו כמעט מספרות ישראל . כי אחרי דברם את דעתם והגידם את מחשבותיהם בקהל רב די להם , ולא יחפצו יותר בחברת הסופרים , במשא ומתן אודות הליטעראטור , בחושבם אשר אין העולם כדאי להם יותר . הסיבה אשר תביאם להרחקה פתאומית כזאת , יכחידו תחת לשונם , אולם נחנו הלוא חיש נבין את רוחם ולבם . כי באמת יחלו לשנוא המון עמם , יען סופריו , קדושיו , נערציו , נקדשיו , יעמדו הכול כאריות לבולעם חיים , ולמה להם לעמול חינם , מבלי יראו אחרית דברים יוצאת לאור במהרה . אולם נחנו , בלכתנו לאטנו , ניקח הרשות להגיד למתרחקים אלה , אשר אם אמנם עשו טובה קטנה בהשקפותיהם החדשות לההמון , כי באשר נפנה נשמע נערים וזקנים מתדברים אודות ההשקפות ההן , אולם לא יאמינו כי רק עליהם העולם עומד . כי הלוא דור הולך...  To the book