ב. [בין השכלת הפרט להשכלת הכלל]

לדעתנו ההשכלה איננה במובן כאשר יבינוה רבים , ואנחנו נחלק אותה לסוגים ולחלקים 1 ( א ) השכלה כללית , רוצה לומר , אם כל העם כאיש אחד חברים יתעוררו להתאחד בדעותיהם ויתאמצו להוציא מפעלים נשגבים וכוללים לאור , למען בהם תתקיים האגודה , ולמען לא תופר ברית חברת האומה על ידי פרעות הבאות במקרה לעתים . הכול עומדים מזוינים והכן להגן בעד אחדות הלאום , להחזיק במעוזו , להצליחו , לתקנו , לבצר ולהיטיב מצבו , ובמה ? על ידי התאמצם להרחיק לזות שפתיים של שוטנים מעליהם , על ידי התייפות והתהדר מחוצה לעיני יושבי ארצות ועל ידי תיקונים וסדרים טובים וחזקים פנימה . השכלה כללית כזאת לא תזכה לשמה זה , רק אם העם כולו יסכים לתת המשרה בידי ראשים בעלי דעת רחבה , הרחוקים מכל חנף ומרמה , הרחוקים מאהבת עצמם , החפצים בשלום העם ואושרו בלב טהור , ואשר להם לשון לימודים להשיב שואליהם מחוץ דבר , ובחומה רבה ובהוכחות גלויות יוכלו להביא משפט צדק של העם לפני מלך ושרים . וביותר עליהם להיות עומדים בתווך , מבלי יהיו נוטים אל אחד הקצוות מיראה לפעמים . וגם המה מצד עצמם יהיו סגולה לעמם בתכונות ישרות , אשר לבם דעת יבחן , מה להחזיק עוד בישנ...  To the book