ד. [על התערערות האיזון שבין ה"טבעי" ל"רוחני" בחיי היהודים]

עם ישראל בכלל נוכל לשופטו בשכלנו לגוי מופשט מעצמית , בלי השתדלות רבות בצורכי חברת האדם ; כי לגוי קדוש א הדרושים להשיג חפץ מטרת הסוגים והפרטים , בעזר השקפתם הבלתי מוגבלת . ב על ידי התמונות המופשטות מעצמית אשר פעלו עליו להתרחק מחברת המדינה ומעולם הטבעי , הלוא המה הרבנים וכר ... יתחשב מעולם . על כל צעדיו יפגוש העברי הרחקות והגבלות מחפצי העולם והטבעי . כל רוח העברי וכל מעיינו אך בהשכלה רוחנית ובאלוהות ( דיפיניטאט , ( בעולם הצפון והנעלם מעין כל חי . ואף אם מכתבי הקודש נראה כי ההמון בכלל התעסק בחפצי החומר — כל אחד עבד אדמתו , מהאבות עד זמן חורבן בית שני היו עובדי אדמה ורועי צאן , חרשו וזרעו , ויבלו ימיהם בטבעית ובעולם הזה , ויתראו לנו הדורות הראשונים בתואר גופים עצמיים וטבעיים — בכל זאת עם קדוש היה גם אז . כי גם בעבודתו את האדמה היה מוגבל בסייגים וגדרים : לחמו , יינו , בהמתו , אדמתו , שבתו וקומו , מלבושו וכל צורכי גופו היו נתונים תחת תנאים ואופנים אשר הגדולים שבהם כללו בהם מושגים חתומים וסתומים . הרוחנית והאבשטראקטא = ] הפשטה ] הגדולה אשר היתה על הכוהנים הלווים , היתה דיה להקדיש ולהגביל גם א...  To the book