ב. [חיי ההמון בעיירות הקטנות ושלטון הרבנים]

ביתר שאת תמשול הפהאנאטיזמוס = ] קנאות ] ממשל רב בערי מצער . בהן לב ההמון אטום יותר מבערים גדולות , שם כאבות כבנים יתגדלו במשובה ניצחת . כל ימיהם יבלו ברקוד ונוע על פני הרחוב בלי כל מטרה עד אשר באמת טובים מהם העברים בני הכפרים . כי האחרונים יטו שכמם לחרוש ולזרוע ולקצור ולשבוע אחר כך לחם פרי עמלם . ובני ערי מצער אין כל כישרון להם , רק לסובב כרוכלים בכפרים לקנות ולקבוץ סחורות קטנות או גדולות , סוסים וכר , ומשוש פראים ישישו כל היום אבות על בנים ובנים על אבותם . כל המרבה בעיר מצער להוליד בנים זכרים ובני בנים זכרים ולהגדיל המשפחה , הרי זה משובח . כי הלוא בכל יום הברית המוליד הצולח הזה יזכה להוביל אל ביתו את הרב , הגבאי , הדיין , הגביר דמתא , הבאים לשמוח בשמחתו ולשתות שיכור על הךבות דלותו ולחצו . גם כל המתברך בעיר מצער , יתברך כמוליד הרבה . אין ספורות להפרעות בערי מצער ולהצרעת הנושכת בהן , במנהגיהם בבית המקדש , בבית הכנסת , בכל נוגע לחפצי הקהל , המכות , המריבות , המלחמות , המהומות אשר תבקענה על השוק באמצע היום . ובעד מה ? בעד הבל הבלים . אולם גם הערים הגדולות אשר בהן תפוץ נהרה , עוד לא הודח מ...  To the book