ב. [על נוקשות, שחיתות ואנוכיות בקרב הרבנים]

הנה מבלי שום מבט על ידיעתם בתלמוד — אם קטנה ואם גדולה היא , אם יורו כהלכה או לא , יען לא לנו המשפט הזה , כי מבקרים אנחנו ולא מכריעים ומחליטים , ולמבקר אין כל זכות וצדקה לחפש אחרי מומים בנוגע לאלוהות בדת ודין , כי המשפט הזה לאלוהים הוא — נחנו נעבור חלוצים לבקש אחרי פרעות אשר צמחו משררות הרבנים וגאוני הדורות על הציבור , הפרעות אשר כצרעת ממארת הנה בחיים הפנימיים והחיצוניים של העם , המפריעות שלום ישראל בדורות עולמים . אחרי המעצורים והמשוכות אשר סביב שתו בג א ונם ובחופש רצונם , לבלתי יוכל הישראל לחיות חיי איש מדיני בכל פרטיו והליכותיו ( החיים הארציים היה בעיניהם כדבר נמאס אשר איננו שווה לשים לב ועין עליו ולדאוג לו ) — אחרי מומים כאלה נחפש במעשה תוקפם וגבורתם של הרבנים הגאונים והגדולים , ואתם הסליחה , אם נעז פנינו לחרוץ משפט שלא כרצונם . ידוע לכול הפסוק "והייתם נקיים מד' ומישראל . " האזהרה הזאת לדעתנו יותר ראויה לגדולי הדור . עליהם לראות להיות נקיים מדיבה , משמץ גאווה , מתלונות , מקנטור , מכל המידות המגונות . ואף כי אין צדיק בארץ שלא יחטא , בכל זאת חשבון העת דרוש להיות תמיד נכון בפי כל צדיק ...  To the book