|
|
בין משוררי משיב הרוח הנסקרים בספר זה , אליעז כהן , נחום פצ'ניק ואלחנן ניר מרבים להתבטא בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני . מצד אחד , בהתאם לאידיאולוגיה של "גוש אמונים , " הם מצדדים בזכותם של היהודים להתיישב בכל רחבי ארץ ישראל ושלושתם התנגדו להתנתקות , הפינוי החד צדדי של יישובי רצועת עזה וצפון השומרון ב . 2005 מצד אחר , שלושתם מביעים עניין בפלסטינים כבני אדם , ולא רק כאויבים , ופתיחות להבנת נקודת המבט 1 הפלסטינית על הסכסוך . אליעז כהן זוכר מילדותו ומנעוריו ביישוב אלקנה מערכת יחסים מורכבת עם השכנים הפלסטינים : "לא היו לנו יחסים קרובים עם השכנים הערבים , אבל היחסים שכן היו לנו איתם התאפיינו בתערובת של זרות ואינטימיות . מנקודת המבט הילדותית , הנאיבית שלנו , ודאי לא הרגשנו כלפיהם לא עוינות ולא פחד . בגדר שסביב 2 אלקנה הייתה פרצה , והשתמשנו בה למעבר לשני הכיוונים " . לנחום פצ'ניק יש זיכרונות נעימים מהילדים הפלסטינים שגרו סמוך ליישובו : "כשגרתי בבית אל היינו מטיילים , כילדים . הולכים לכפר למטה , יושבים על שפת המעיין ומדברים איתם . אנחנו עם ההתחלה של הערבית שכבר למדנו , והם עם ההתחלה של העברית
To the book |
|
|