פרק שלישי התנ"ך והדמיון היוצר

משוררים ישראלים חילונים מרבים לכתוב שירה בהשראת התנ"ך , ולקרוא תוך כך דרור לדמיונם . גישתם כלפי המקרא חורגת מהגישה היהודית דתית המסורתית בכמה דרכים - אבל בראש ובראשונה , הדבר מתבטא בנכונותם של משוררים אלה לזנוח את הקריאה הרבנית בתנ"ך , כגון זו המצויה בתלמוד , בספרות המדרש ואצל פרשני ימי הביניים , ולהמירה במפגש ישיר עם הכתוב ; מפגש נטול מתווכים , שגבולותיו היחידים הם גבולות הדמיון של המשורר . שירים הכתובים מתוך חופש זה עלולים לעורר את התנגדותם של יהודים דתיים רבים , מכמה סיבות : ( 1 ) השירים חוקרים את עולמן הפנימי של דמויות מן המקרא , ומציעים אפשרויות שאין להן עיגון מפורש בלשון המקרא , וגם לא במדרש ובפרשנות המסורתית . במסגרת אפיון גיבורי המקרא , לעתים מיוחסות להם תכונות בעייתיות מאוד . ( 2 ) בין השקפת העולם המקראית לבין ראיית העולם בת זמננו יש מתחים רבים . הגישות הדתיות מסורתיות נוטות לרכך אותם ולהציגם כפתירים . המשוררים החילונים , לעומת זאת , נוטים להתמקד דווקא בקווי המתח הללו , ואף להעצימם . ( 3 ) יראת הכבוד כלפי התנ"ך , המאפיינת את הגישה המסורתית , מופרת בשירים הללו , שכן הם אינם מות...  To the book