פרק תשיעי בין משיחת דוד לעקדת יצחק

א . פתיחה לאחר חטאו של שאול במלחמת עמלק , והגזרה "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך" ( שמ"א ט"ו , כח , ( מגיעה השעה למשוח את המלך הבא : ויאמר ה' אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך . וי י אמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לןב י ח לה' באתי . וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך ( שם ט"ז , א-ג . ( פסוקים אלו מעוררים מספר קשיים ו ראשית , מהי משמעות טענתו של ה' כלפי שמואל : "עד מתי אתה מתאבל אל שאול ? " וכי מה היה שמואל אמור לעשות ? שנית , מדוע אומר ה' רק : "כי ראיתי בבניו לי מלך , " ולא אומר לשמואל במי בדיוק מדובר ? בכיוון אחר , יש מקום להבין מהו חששו של שמואל - "ושמע שאול והרגני ; " והלוא שמואל נצטווה כאן מפי הגבורה ? ולא די בכך שאין הקב"ה מוכיחו על דבריו , אלא שהוא ממשיך באותו קו , ומציע פתרון בנוסח "עגלת בקר תקח בידך ! " השאלה האחרונה הטרידה ראשונים ואחרונים . כך , למשל , הסביר הרד"ק ( שם , ( בעקבות חז"ל : מצאנו כי אע"פ...  To the book