אחרית דבר - רונית אלקבץ

שחקן גדול בעיני הוא סוג של מדיום . הוא כלי . הוא צינור שדרכו עובר ידע , הרבה מאוד ידע . שחקנים אינם אנשים " רגילים , " יש בכוחם לגעת במעמקים שאחרים לא יגיעו אליהם , הם בקיאים במלאכת החיבור הבלתי אמצעי בין מודע ללא מודע , בין מחשבה לאינטואיציה , בין זיכרון לתנועה ; הכל לכדי תנועה רגשית ברורה אחת ומחשמלת . שחקן , להבדיל מאדם שאינו שחקן , אמור לדעת לעשות את הדרך הארוכה אל תוככי עצמו כדי למצוא את הפנים הרבות הנוספות המתקיימות בו . את עבודת המשחק אני חווה כקודש - הקודשים . התבקשתי לשתף את הקוראים מעט מניסיוני כיוצרת , באחרית דבר למהדורה העברית , לספר של איוואנה צ ' בק . זו אף פעם לא משימה פשוטה אך אנסה לשתף מעט מחוויית החיים הזו שלי , כמו שהיא נחווית על בשרי יום - יום , מהיום שדפקה על דלתי . במלים אחרות : אנסה להעביר בשניים - שלושה עמודים כתובים תפיסה של חיים שלמים ומלאים ככל האפשר , כי מה זה " כוחו של שחקן" אם לא אותו אתגר ענק אשר מבקש אותנו להקיף ולהבין חיים שלמים של אדם , של ישות , אותה אנו אמורים להכיל ולגלם ללא פשרות על פני חמישה - עשר ימי צילום , במקרה הטוב ? - משימה שעל פניה היא בלתי...  To the book