הקדמה - איוואנה צ'בק

משחק הוא אמנות מורכבת וקשה להגדרה . יחד עם זאת , כמעט כל אחד מסוגל להבדיל בין משחק טוב למשחק גרוע - או בין משחק טוב למשחק מבריק . מדוע יכול שחקן אחד לרתק במהלך מחזה , בעוד ששחקן אחר , שמגלם אותה דמות ואומר אותן שורות , ממש באותו מחזה , הוא יבש ומשעמם ? אם הכל היה מסתכם רק בטקסט , בשפתו היפה , באוסף ניסוחים מחוכמים , היינו יכולים להסתפק בהקראה בקול רם . אך המילים אינן מוקראות סתם כך , בצורה סטרילית מהדף . הן מוצגות ומתעוררות לחיים על ידי השחקנים . כל שחקן יודע שחשיפה והבנה של כאבו האישי הן חלק מובנה מתהליך המשחק , כך היה מאז סטניסלבסקי . ההבדל בין שיטת צ ' בק לבין שיטות שפותחו בעבר הוא שאני מלמדת שחקנים כיצד להשתמש ברגשות שלהם לא כתוצאה סופית , אלא כדרך להשגת יעד . השיטה שלי מלמדת שחקנים כיצד להגשים ולנצח . אם תתבוננו מקרוב בכל סוג של דרמה או קומדיה - למעשה בכל סוג של ספרות - תגלו שהרצון להגשים ולנצח הוא היסוד היחיד המשותף לכולם . בכל סיפור רוצות הדמויות משהו או זקוקות למשהו ( היעד שלהן ) - אהבה , עוצמה , הערכה , כבוד - והסיפור מתעד את הדרך שבה הן מנסות להגשים את התשוקה או הצורך המסוימי...  To the book