|
|
בנימין לאו השירה , הרוח , היא אופי מחשבתם של ישראל . הנבואה היא שירה , והתורה כולה נקראת שירה , רוח , רוח הקודש . בגלות נשתתקה שירתנו , תלינו כינורותינו ( תהילים קל"ז , ב . ( איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר ? ונסתלקה רוח הקודש . במקומה בא המחקר ... הלימוד הפלפולי , הלימוד המסודר ... שוב , שוב אל השירה , אל הרוח , רוח הקודש . זו היא הדרך בהתחדש נעורינו כקדם ( הרב דוד הכהן , הנזיר , תרפ"ג ' ( 1923 בירושלים הסתובב משורר אלוהי . מילותיו גבהו מעל ראשי האנשים החיים בעיר כלילת היופי . הימים היו ימי תפארתו של המלך עוזיהו , המופלא והמבטיח שבכל מלכי יהודה מאז שלמה . 1 מצוטט מתוך מאמרו של ד' שוורץ , "הדרך למעיין הנבואה , " בתוך : א' צוריאלי , הנבא בן אדם , ירושלים תשס '' ז , עמי . 63 המלך . העיר התחזקה והתעצמה בזחיחות הדעת ורק ישעיהו חצב במילותיו את מה שחש בלבו . עיניו שוטטו בו זמנית על מגדלי העיר המתחדשים לבקרים ועל מראות השמים שליוו אותו בלילותיו . ככל שהתעצמה הממלכה כך הלכה וגברה סערת הנפש שלו , עד שלא יכול יותר לעצור בעדה .
To the book |
|
|