|
|
תורת ההסתברות עוסקת במצבים של אי-ודאות . בניתוח של ניסוי אקראי ( ניסוי שהתוצאה שלו אינה קבועה ] אנו בוחנים את אוסף כל התוצאות האפשריות של הניסוי וגם את המאורעות השונים שעשויים להתרחש , על מנת לקבוע את ההסתברויות ( סיכויי ההתרחשות ] של המאורעות השונים . בסקירה קצרה זו נכיר שתי גישות היסטוריות להגדרה חישובית של הסתברות מאורעות - כל אחת מהן ישימה בתנאי מציאות מסוימים . גישות אלו הובילו בסופו של דבר להגדרה מופשטת ( קולמוגורוב [ 1933 , על פיה אין מגדירים בצורה מפורשת את ההסתברות של המאורעות המעורבים בניסוי אקראי אלא את החוקים ( אקסיומות ] שאליהן כפופה הקצאת ההסתברויות של המאורעות . מינוח : אוסף כל התוצאות האפשריות של ניסוי אקראי נקרא _אל ן / _ק 9 _אד , _# _6 וסימונו ם . _א _/^ לי יג הוא קבוצה חלקית כלשהי של תוצאות ניסוי . אם תוצאת הניסוי שייכת למאורע , _^ אנו אומרים שקא _/^ ' _ל ' ג _! 7 . 4 ה 7 . _יה . € דוגמה : התוצאות האפשריות של הטלת קוביית שש-בש הן . 1 , 2 ,..., 6 המאורע "מספר זוגי" כולל את התוצאות . 2 , 4 , 6 המאורע "מספר ראשוני" כולל את התוצאות . 2 , 3 , 5 אם בהטלה התקבל המספר , 2 ...
To the book |
|
|