הענישה והצדקתה במקרא

המונח 'עונש' הוא מונח מקראי . השורש ענ"ש מופיע במקרא כולו תשע פעמים כפועל , ושלוש פעמים כשם עצם . ברוב המקרים מופיע השורש בקשר לעונש שמעניש אדם את רעהו . המעניש עשוי להיות הקרבן , בית דין או המלך , כפי שיודגם בפסוקים הבאים . ענישה ממונית המסורה לקרבן : וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן ב ? ללים ( שמות כ"א , כב . ( ענישה ממונית משפטית הנקבעת על ידי בית דין : , . ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו . ו ע נשו אתו מאה 5 סף ונתנו ל *< בי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ... ( דברים כ"ב , יח-יט . ( ענישה מלכותית , אף היא קשורה לממון : ויאסרהו פרעה נכה בלבלה בארץ חמת במלך [ ממלך קרי ] בירושלם ריסן ע ' 3 ש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב ( מל"ב כ"ג , לג ; והשווה דה"ב ל"ו , ג . ( חמש פעמים נמצא השורש ענ"ש בספר משלי במסגרת משלים קצרים ( י"ז , כו ; י"ט , יט ו כ"א , יא , כ"ב , ג , כ"ז , יב . ( גם במקרים אלו נראה לרוב הפרשנים והחוקרים שהכוונה לעונש הנוגע ליחסים שבין אדם לרעהו , וניתן בדרך כלל , אם כי לא הכרחי , להסביר שמדובר בעונש ממוני...  To the book