פרק חמישי| ‘שבילי חינוך' (פדגוגיה), דרכי ארגון הלמידה ואמצעיה (דידקטיקה) המתאימים לחשיבה ‘בינתית-מלכדת'

אני מעדיף להשתמש במושג ‘ שבילי חינוךש כדי להשתחרר מהמושג ‘ פדגוגיהש , זה שאת מקורותיו הצגתי במבוא לשער זה . נוסף על כך שביל מבטא את הצורך ליצור דרך שלא תהיה מקובעת יתר על המידה , ושאפשר יהיה לשנותה בהתאם לצרכים המשתנים , וזאת בניגוד לכביש ולכביש מהיר ( אוטוסטרדה ) אשר בעת הקמתם נהרסים מבנים , מרחבי טבע וכן הלאה . ייתכן שמבחינה ערכית היה צריך להעדיף שמירה על מרחבי הטבע על פני ' יעילות כלכלית . ' אחרי שהכבישים ' נוצקים , ' הם כופים על בני האדם להתאים את עצמם אליהם . כך למשל אדם נאלץ לנסוע ' לחינם' לאורך עשרות קילומטרים , אם הוא ' מפספס' את היציאה הנכונה מהכביש המהיר . בד בבד כפרים ( ערכים ) וערים שלמות ( תרבויות ) מאבדים את יכולתם להמשיך להתקיים בהתאם לאופי החברתי-תרבותי אשר תושביהם היו מעדיפים לשמר , כיוון שהם לא יכולים לעשות זאת בגלל אותן ' האוטוסטרדות התרבותיות' – תרבויות הגמוניות-אוניברסליות . תחומי הליבה מבחנה של מערכת חינוך הוא ביכולתה לגרום לאדם להיות מסוגל לפתח את נפשו ותודעתו מתוך מידה גדלה והולכת של חירותו , דבר שיאפשר לו להרחיב את המשמעות שהוא מעניק לחייו . עליו להיות מודע לכך...  To the book