פרק ראשון| הצעה חדשה למשמעות האל ביהדות

על מנת לעסוק בעקדת יצחק עליי לחשוף את תפיסת האלוהות שמנחה אותי בשסברהש אשר פיתחתי . במסגרת המצומצמת של ספר זה לא אוכל לדון בהגדרות הרבות והמגוונות שהציעו הוגים שונים למשמעות האל ולרעיון ייחודו ( ארמסטרונג , ; 2006 קנוהל , ; 2008 רביצקי , . ( 108-107 : 2006 מהספרות העצומה בנושא עולה כי ביהדות לגווניה קיימת חלוקה בין תפיסת אלוהות אנתרופומורפית לבין גישה המתנגדת לראייה גשמית כלשהי של האל ( לורברבוים , תשס״ד . ( בהמשך אראה שראשית הוויכוח כבר בתקופת התנאים . אני העדפתי את האסכולה המיוצגת על ידי רבי אליעזר , זו שבאה לידי ביטוי בפרשנותו של ישעיהו ליבוביץ את תפיסת הרמב״ם בנושא האלוהות ומקומה בחיי אדם – אם כי במגבלות שיוצגו בהמשך ( שביד , , ( 19-18 : 2007 וללא תפיסתם הקנטיאנית או האריסטוטלית ( בהתאמה ) של ליבוביץ ושל הרמב״ם . בחרתי להציג שתי הגדרות חשובות . הן יסייעו להבהיר את משמעות האל ( כפי שאני מבין אותן , ( ועל בסיס משמעות זו אציע פרשנות חדשה לעקדת יצחק . להלן ההגדרה שהציע קויפמן : אלהיה הוא אל לא נולד , נצחי . האינטואיציה הראשונית שלה היא , שאין הויה על-אלוהית , אלא שרצון אלוהי עליון הוא ...  To the book